נפרולוגיה מושגים כלליים, הפרעות אלקטרוליטריות והפרעות חומצה-בסיס

Front 1

GFR

Back 1

נפח הדם המסונן בגלומרולוס ביח' דמן-

תקין- מעל 90 מ"ל/דקה

מעל גיל 40 מאבדים 10 מ"ל/דקה בכל עשור

Front 2

קריאטינין

Back 2

ערכי נורמה-

גברים- 0.8-1.3 מ"ג/ד"ל

נשים- 0.6-1.0 מ"ג/ד"ל

פינוי קריאטינין- לפי הנוסחא המצורפת

תקין-

100-120 ml/min

Front 3

BUN

Back 3

מדד המעיד על כמות תוצרי פירוק חלבונים בשתן ע"י מדידת האוריאה.

מדד לא אמין, שכן מושפע מהרכב החלבונים במזון ולא רק מקצב סינון הכליות.

ערכי נורמה-

7-20 mg%

Front 4

הפרשת חלבון בשתן

Back 4

ניתן לבדוק את החלבון כללי או האלבומין בלבד

בשלוש שיטות-

הגולד סטנדרט- איסוף שתן ל24 שעות

בדיקת סטיק שתן

בדיקת יחס חלבון קריאטינין

יוצא דופן-

Multiple myeloma

את החלבונים ששוקעים לא נזהה בסטיק כי הם שרשראות של נוגדנים ולא אלבומין ולכן מחייב איסוף שתן

ערכי נורמה-

נשים- עד 250 מ"ג ב24 שעות

גברים- עד 300 מ"ג ב24 שעות

מעבר לזה- פרוטאינוריה.

עד 10% אלבומין זה תקין. מעבר לזה זה מיקרואלבומינוריה

סטיק שתן רגיש פחות ויגלה חלבונים רק החל מ30 מ"ג/ד"ל

Front 5

מיקרואלבומינוריה

Back 5

אלבומין באופן נורמלי מהווה עד 10% מהחלבון המופרש

באיסוף שתן של 24 ש' הערכים התקינים-

נשים עד 25 מ"ג ליום

גברים עד 30 מ"ג ליום

יחס עם קריאטנין-

בגברים עד 17 מ"ג/גר

בנשים עד 25 מ"ג/גר

Front 6

Cockroft-Gault

Back 6

נוסחא לחישוב פינוי קריאטנין משוער ע"פ קריאטנין בסרום

מתאים לאנשים מבוגרים ולבנים.

Front 7

MDRD

Back 7

נוסחא לחישוב פינוי קריאטנין משוער

מתאים לאפרו-אמריקאים וסוכרתיים

Front 8

נוסחאת פינוי מים

Back 8

אוסמולריות הדם- ערכי נתרן כפול 2

אם חיובי- יש פינוי מים חופשיים

Front 9

אוסמולריות שתן

Back 9

ערכים תקינים 500-800

Front 10

ביקרבונט

Back 10

HCO3

הבופר העיקרי בגוף. נמצא בכמות גדולה - 24 מילימול/ליטר

Front 11

HendersonEquation

Back 11

pH חישוב

בהנתן ריכוזי ביקרבונט ופד"ח

Front 12

ביפור כימיקלי

Back 12

בופרים חוץ תאיים- תהליך מיידי

בעיקר ביקרבונט. לא יכול לווסת פד"ח אבל הוא עדיין המשמעותי ביותר.

חוץ מזה יש גם את מע' הפוספור וחלבוני הדם שיכולים לקשור מימן.

בופרים תוך תאיים- תהליך איטי- 2-4 שעות

בעיקר המוגלובין- אחראי על ביפור פד"ח בעזרת קרבוניק- אנהידראז.

וגם עצם.

Front 13

ספיגת ביקרבונט בכליה

proximal tubule

Back 13

Na+/H+ antiporter

מוציא מימן ללומן ומכניס נתרן לתאים.

בלומן מימן+ ביקרבונט יוצרים חומצה קרבונית

Carbonic anhydrase type IV-

הופך חומצה קרבונית לפד"ח ומים

פד"ח נכנס לתאים דרך אקווה-פורין1

carbonic anhydrase type II

בתוך התא הפעם מייצר חומצה קרבונית שתתפרק לביקרבונט ומימן

המימן יוצא ללומן והביקרבונט יוצא לדם ביחד עם נתרן לפי מפל ריכוזים

פגם במסלול זה = הפרשת ביקרבונט לשתן = שתן בסיסי וחמצת בשאר הגוף =

Proximal Renal Tubular Acidosis

Front 14

הפרשת יוני מימן בכליה

collecting duct

Back 14

קרבוניק אנהידראז בתא יוצר חומצה קרבונית מפד"ח ומים

החומצה מתפרקת בתוך התא לביקרבונט ומימן

ATPase H+ / H+/K+ ATPase

מוציאים מימן מהתא ללומן נגד מפל ריכוזים

Cl- antiporter

ביקרבונט יוצא לדם במשחלף עם כלור

גם במסלול זה = מימן לא יוצא לשתן = שתן בסיסי וחמצת בשאר הגוף =

distal renal tubular acidosis

Front 15

בפרים בלומן הכליה

Back 15

בלומן של הצינורות יש שני בופרים למימן-

אמוניה - שיכולה ליצור אמוניום

ופוספור

Front 16

חמצת מטבולית

Back 16

ירידה בביקרבונט

pH יורד

pCO2 יורד

בירקבונט יורד

עשויה להיווצר היפרקלמיה עקב הוצאת יון אשלגן עם כל הכנסת של יון מימן

במצבים אקוטיים- פיצוי נשימתי.

קודם כל יורד ביקרבונט ואח"כ יש פיצוי נשימתי של ירידת פד"ח

פיצוי נשימתי תקין-

pCO2 = 1.5 * [bicarbonate] + 8

pH תקין

אז יש בעיה נוספת. כמו הרעלת אספירין-

חמצת מטבולית + היפרוונטילציה ובססת נשימתית

Metabolic: HCO3 < 24

Front 17

בססת מטבולית

Back 17

עלייה בביקרבונט

pH עולה

pCO2 עולה

ביקרבונט עולה

לחץ חלקי של פד"ח עולה ב6 מ"מ כספית על כל עלייה של 10 מא"ק/ליטר בביקרבונט

pCO2 +6

על כל

HCO3 +10

בערכי ביקרבונט של 10-40 מא"ק/ליטר-

נצפה שערך הפד"ח יהיה ביקרבונט + 15

אם החולה לא עושה פיצוי נשימתי תקין- תהיה גם חמצת רספירטורית

Metabolic: HCO3 > 24

Front 18

חמצת נשימתית

Back 18

עלייה בלחץ הפד"ח

pH יורד

pCO2 עולה

ביקרבונט עולה

אקוטי ( עד 4 ימים)- ביקרבונט עולה ב-1 מא"ק/ליטר על כל עלייה ב10 מ"מ כספית פד"ח

pCO2 + 10 => HCO3 +1

כרוני (מעל 4 ימים)- ביקרבונט עולה ב3.5 מא"ק/ליטר על כל עלייה ב10 מ"מ כספית פד"ח

pCO2 + 10 => HCO3 +3.5

קודם כל יש עלייה בפד"ח וכפיצוי מטבולי יש עלייה בביקרבונט

תמיד עקב הפרעות נשימה, אלא אם מדובר בשוק היפוולמי ואז לא מתפנה פד"ח מהדם

Respiratory: PCO2 > 40

Front 19

בססת נשימתית

Back 19

ירידה בפד"ח

pH עולה

pCO2 יורד

ביקרבונט יורד

אקוטי ( עד 4 ימים)- ביקרבונט יורדב-2 מא"ק/ליטר על כל ירידה ב10 מ"מ כספית פד"ח

pCO2 - 10 => HCO3 - 2

כרוני ( מעל 4 ימים)- ביקרבונט יורד ב-4 מא"ק/ליטר על כל ירידה ב10 מ"מ כספית פד"ח

pCO2 - 10 => HCO3 - 4

אקוטית- פחד, כאב, חרדה = היפרוונטילציה

Respiratory: PCO2 < 40

Front 20

Anion Gap

Back 20

במצב תקין-

140-(105+24) = 12

ערכי נורמה- 10-14.

Front 21

חמצת מטבולית +

high AG

Back 21

קטואצידוזיס- הרעבה, סוכרת, אלכוהוליזם

נראה עלייה בקטונים וריח של אצטון מהפה

חמצת לקטית- סוג 1- חוסר חמצן כתוצאה מהיפוקסיה, אלכוהוליזם, הלם.

סוג 2- חמצת עם חמצון תקין- נגרם מספסיס, נזק לכבד והרעלות. מלווה בירידה בביקרבונט.

נראה לקטט גבוה בדם- מעל 2 מילימול/ליטר

הרעלת מתאנול- הופך בגוף לחומצה פורמית ופוגע בעצב הראייה. נראה חמצת קשה, הקאות, הפרעות ראייה ואוטמים במח.

נטפל באמצעות אתנול לוריד, דיאליזה ואנטיזול

הרעלת אתילן גליקול (אנטי פריז)- הופך לחומצה אוקסיאלית ששוקעת והורסת את הכליות

נראה אוסמולריות גבוהה בדם וגבישי קלציום אוקסלאט בשתן.

נטפל באמצעות אתנול לוריד, דיאליזה ואנטיזול

Front 22

חמצת מטבולית +

normal AG

Back 22

שלשול- אין יציאה של כלור וספיגה של ביקרבונט במעי. הביקרבונט שנשטף החוצה לוקח איתו אשלגן ולכן נוכל לראות גם היפוקלמיה והיפרכלורמיה

Renal tubular acidosis - שלושה סוגים

Proximal RTA (type II)-

בעיה בספיגה של ביקרבונט בטובולים הפרוקסימליים

מאבדים ביקרבונט וכלור נספג במקומו.

שתן יכול להיות חומצי או בסיסי, תלוי כמה ביקרבונט מופרש

נטפל ע"י מתן סודיום ציטראט

Distal RTA (type I)-

נפוץ.

נגרם עקב בעיה בפינוי מימן בצינורות המאספים.

יכול להיות ע"ר פגיעה בתעלה/ משחלף או ע"ר טוקסיות כמו אמפוטריצין

אשלגן יוצא במקום יוני המימן ולכן נוכל לראות היפוקלמיה

לעתים מלווה באבנים בכליות

השתן יהיה חומצי אבל לא מאוד-

pH> 5.5

נטפל ע"י מתן סודיום ציטראט

Hyperkalemic distal RTA (type IV)-

נפוץ.

חסר באלדוסטרון גורם להיפרקלמיה

האשלגן מעכב יצירת אמוניה ואז חסר בופר בשתן

השתן נהיה חומצי ומקשה על הפרשת מימן

נפוץ בעיקר בסוכרתיים עם נפרופתיה

נראה אצידוזיס עם היפרקלמיה

שתן חומצי מאוד

pH < 5.5

Front 23

בססת מטבולית + ל"ד תקין

Back 23

נגרמת בגלל הקאות או ניקוז הקיבה

בשלב ראשון-

יש אבדן של חומצה וכלור ועליה בביקרבונט

בשלב שני-

יש אבדן נפח-- ירידה בקצב הסינון הכלייתי-- הכליות לא מפרישות ביקרבונט-- יש ספיגה מוגברת של נתרן לפצות על אבדן הנפח-- עם הנתרן נספג עוד ביקרבונט ויש עלייה נוספת ברמתו.

שלב שלישי-

היפוומליה גורמת להפרשת אלדוסטרון-- עלייה בספיגת נתרן ולכן הלומן נעשה שלילי יותר -- עלייה בהפרשת אשלגן ומימן-- החמרת הבססת.

בנוסף יש ניסיון פיצוי על ההיפוקלמיה של משאבת מימן/אשלגן בטובולי הדיסטלי במכניסה אשלגן ומוציאה מימן ולכן מחמירה את הבססת.

נזהה גם כלור נמוך בשתן ונתרן תקין

טיפול- מתן נוזלים עם תוספות-

NaCl, KCl

Front 24

בססת מטבולית + ל"ד גבוה

Back 24

היפראלדוסטרוניזם

אלדוסטרון נקשר לרצפטורים בצינורות המאספים-- מגביר את ספיגת הנתרן-- מגביר את המטען השלילי בלומן-- מעלה הפרשת אשלגן ומימן

Front 25

בססת מטבולית עקב בעיות בכליה

Back 25

Loop diuretics abuse

המשתנים חוסמים את משאבת נתרן/אשלגן/2כלור-- יש יותר נתרן ואשלגן בלומן-- יותר הפעלה של אנטיפורטר מימן/אשלגן-- יותר מימן יוצא-- בססת מטבולית

היפוקלמיה-

מחסור באשלגן-- ספיגה מוגברת בכלייה והפרשת מימן בהתאם = בססת מטבולית

נוכחות אניונים לא נספגים בלומן-

בססת מטבולית + היפוקלמיה

תסמונת בארטר וגיטלמן-

בססת מטבולית + לח"ד תקין

Front 26

ספיגת נתרן בכליה

Back 26

אלדוסטרון- פועל על הטובולי הדיסטלי בו נספגים סה"כ כ5% מהנתרן

ADH-

פועל על הטובולי הדיסטלי והצינור המאסף בהם נספגים יחד פחות מ10% מהנתרן

Front 27

Insensible water loss /

obligatory water intake

Back 27

הוצאה:

שתן- 500 מל

עור- 500 מל

נשימה- 400 מל

צואה- 200 מל

הכנסה:

שתייה- 400 מל

מזון- 850 מל

אוקסידציה- 350 מל

Front 28

פסאודוהיפונתרמיה

Back 28

היפונתרמיה עם אוסמולריות תקינה

לרוב יהיה עקב עודף חלבונים או ליפידים בפלזמה שמורידים את החלק היחסי של הנתרן בלי לפגוע באוסמולריות הכללית

אטיולוגיות-

MM

היפרליפידמיה

נחשב נתרן מתוקן-

Corrected Na= Na+(Gluc-5)/3.5 - לפי גלוקוז

Corrected Na=Na+0.2TG - לפי טריגליצרידים

Corrected Na=Na+0.025TP - לפי כמות חלבון

בהיפרגליקמיה- חישוב קצת אחר:

נוסיף 1.6 נתרן עבור כל 100 מעל 100

ונוסיף 4 נתרן עבור כל 100 מעל 400

לא נטפל בנתרן אלא בגלוקוז במצב כזה!

Front 29

היפונתרמיה עם אוסמולריות גבוהה

Back 29

אטיולוגיה עיקרית- סוכרת!

כמות מומסים גבוהה בדם -- מים יוצאים מהתאים באוסמוזה-- מוהלים את הדם וריכוז הנתרן היחסי יורד.

נטפל בבצקת מוחית באמצעות מניטול

Front 30

היפונתרמיה +

אוסמולריות נמוכה +

היפוולמיה

Back 30

נראה סימני התייבשות

עייפות

לח"ד אורת'וסטטי

-היפונתרמיה בשתן

שלשול סקרטורי

הקאות

כוויות

פנקריאטיטיס

טראומה

נתרן תקין בשתן- מקור כלייתי

משתנים (לא פוסיד)

BNP SECRETION = Cerebral Salt Wasting

טיפול-

NS

Front 31

היפונתרמיה +

אוסמולריות נמוכה +

אאוולמיה

Back 31

שתן היפואוסמוטי- אוסמולריות מתחת ל100

פולידיפסיה

שתן היפראוסמוטי- נתרן מעל 40, אוסמולריות מעל 100

SIADH

היפותירואידיזם

היפואלדוסטרוניזם

סטרס

תרופות

טיפול-

הגבלת מים

Front 32

היפונתרמיה +

אוסמולריות נמוכה +

היפרוולמיה

Back 32

כאשר בגוף יש עודף נוזלים אך הכליה "רואה" חסר נוזלים עקב פרפוזיה נמוכה

ולכן הכליה מגבירה ספיגת נוזלים ומלחים ובפועל יותר נוזלים נספגים ממלחים ויש דילול.

נראה- בצקות

שתן היפונתרמי ומדולל-

אס"ל

שחמת

תסמונת נפרוטית

שתן היפרנתרמי ומרוכז-

אי ספיקת כליות (מתקשות לספוג חזרה נתרן)

טיפול- הגבלת נוזלים

Front 33

תיקון היפונתרמיה

Back 33

מתקנים לאט!!

בהעדר סימנים נוירולוגיים-

0.5 mEq/L/hour

במצב של פרכוסים או קומה-

1-2 mEq/L/hour

בשלוש שעות הראשונות או עד היעלמות הסימפטומים

ערך מטרה-

125 mEq/L

ביממה מותר לעלות עד

10-12 mEq

איך נעריך כמה להשלים-

0.5*weight*(125-plasma Na)

ובאיזה נפח-

חלוקה הכמות להשלמה בריכוז הנתרן בתמיסה הנבחרת

עבור חולים היפרוולמיים-

נתקן עם סליין היפרטוני- 3%

SIADH- Loop diuretics, NaCl pills, hypertonic saline- 3% + הגבלת שתיה + Demeclocycline

עבור חולים היפוולמיים-

נרצה לתת גם נוזלים אז נתקן עם נורמל סליין

Front 34

היפרנתרמיה

Back 34

כמה אטיולוגיות-

היפראלדוסטרוניזם- ספיגת יתר של נתרן בכליה

צריכה מוגברת של נתרן-

לרוב איאטרוגני.

באנשים בריאים מפוצה ע"י שתיה. במאושפזים יכול להתפתח על רקע מתן סודיום ביקרבונט לחולים עם חמצת מטבולית.

איבוד מים-

מחוץ לכליה- 90%

התייבשות או אידוי מכוויה או הזעת יתר

בתוך הכליה- 10%

DI

DM לא מאוזנת

שיתון אוסמוטי

Front 35

תייקון היפרנתרמיה

Back 35

הרך הפשוטה ביותר היא דרך מערכת העיכול- כך גם לא צריך להקפיד על קצב מסוים כי הספיגה היא עיכוב מספיק

אם אין אפשרות כזו- נעריך את החוסר בנוזלים-

0.5*weight*{(plasma Na/140)-1}

ואת כמות הנוזלים שיצאה לנו נחזיר בקצב של

0.5 mEq/L/hour

ניתן חצי נורמל סליין וחצי דקסטרוז 5%

Front 36

מאזן אשלגן

Back 36

Principal cells-

בצד הלומינלי

תעלות נתרן - EnaC

ותעלות אשלגן - ROMK

בצד הבאזולטרלי משאבת נתרן/אשלגן המוציאה נתרן לדם ומכניסה אשלגן לתא

אלדוסטרון-

גורם לביטוי יותר תעלות ומשאבות. סה"כ הפעולה שלו גורמת לכניסת נתרן לתאים ויציאת אשלגן ללומן!

Front 37

היפוקלמיה

Back 37

ירידה בצריכה- נדיר. ניתן לראות באנורקסיה קשה

פסאודוהיפוקלמיה- שגיאת מעבדה בחולים עם לויקוציטוזיס מעל 50

עלייה בכניסת אשלגן לתא-

אלקלוזיס- פיצוי של הגוף- הכנסת מימן והוצאת אשלגן

אינסולין- גורם להכנסת אשלגן לתאים

פעילות יתר אדרנרגית- רצפטורי בטא2 גורמים לכניסת אשלגן לתא. נראה זאת בסטרס גבוה או אסמטיים שמטופלים בונטולין

Periodic paralysis - מחלה תורשתית של פגם בתעלות סידן שגורם בין היתר להכנסת אשלגן לתאים.

טיפול בח. פולית או בי12 לאנמיה מאקרוציטית- אשלגן נכנס לתאים החדשים שנבנים בבת אחת

היפותרמיה

איבוד אשלגן במערכת העיכול-

שלשול - מגיע עם אצידוזיס

פיסטולות

איבוד דרך דרכי המרה או הלבלב

איבוד אשלגן בכליה-

משתנים

הפרשת אלדוסטרון

Liddle's syndrome-

מחלה אוטוזומלית דומיננטית שמאקטבת תעלות נתרן גורמת ליל"ד, היפרנתרמיה, היפוקלמיה ואלקלוזיס

Bartter syndrme-

מוטציה בקוטרנספורטר של נתרן/אשלגן/2כלור בכליה

גורמת לכך שהרבה נתרן מגיע לצינורות הדיסטליים ויש היפוקלמיה עם לח"ד נמוך או תקין.

Gitelman's syndrome-

מוטציה במשחלף נתרן/כלור. גם כאן הרבה נתרן מגיע לצינור הדיסטלי.

טיפול באמפוטריצין בי-

התרופה פוגעת ב טובולים הדיסטליים וגורמת לדליפה של אלקטרוליטים.

היפומגנזמיה-

במנגנון לא ידוע גורמת להיפוקלמיה.

עודף מינרלוקורטיקואידים-

לרוב היפוקלמיה מלווה בהיפרנתרמיה ויל"ד.

דיאליזה

RTA 1+2 - אפשר לפספס במעבדה בגלל האצידוזיס שיוציא אשלגן מהתאים.

הקאות-

גורמות להפרשה מוגברת של אשלגן בשתן כפיצוי עקיף על איבוד יוני מימן בהקאה. בנוסף בהקאות יש ירידה בנפח הדם והפרשת אלדוסטרון שיחמיר את ההיפוקלמיה

Front 38

קליניקה, אבחנה וטיפול בהיפוקלמיה

Back 38

חולשת שרירים

ארריתמיות בלב

ראבדומיוליזיס

פגיעה כלייתית

אק"ג-

ST צניחות

T ירידה בגובה גלי

U הופעת גלי

PR הארכת מרווח

הרחבת הקומפלקסים

איסוף שתן-

איבוד כלייתי- רמת אשלגן גבוהה מ15 מא"ק/יום

איבוד חוץ כלייתי- רמת אשלגן נמוכה מ15 מא"ק/יום

היפוקלמיה + חמצת מטבולית-

שלשול,

RTA 1/2

קטואצידוזיס

היפוקלמיה + בססת מטבולית-

משתנים

הקאות

עודף מינרלוקורטיקואידים

נגזרות של פנצילין

טיפול-

KCl

אם נותנים לוריד אז לאט - פחות מ20 מא"ק/שעה

אפשר לתת גם אשלגן עם ציטראט בשתייה- עלול לגרום לבססת.

Front 39

היפרקלמיה

Back 39

צריכה מוגזמת- באנשים בריאים לא משפיע. בחולי אס"כ כן

פסאודוהיפרקלמיה- בעקבות המוליזה במבחנה

פעילות גופנית- היפרקלמיה פיזיולוגית תקינה. גורמת לואזודילטציה בשרירים ומקצרת תקופה רפרקטורית שלהם

חמצת- כשיש הרבה פרוטון חופשיים בנוזל החוץ תאי הכנסתם לתא דורשת הוצאת אשלגן מהתאים. רלוונטי רק בחמצת שלא נגרמת ע"י חומצות אורגניות.

היפראוסמולריות (בעיקר סוכרת)- יציאת מים מהתאים באוסמוזה ואשלגן אחריהם

חסר באינסולין

פירוק רקמות (טראומה, המוליזה, חוסר תנועה)- שחרור האשלגן התוך תאי

הרעלת דיגוקסין- חוסם תעלות נתרן/אשלגן ואין כניסת אשלגן לתא.

Periodic paralysis - יכול לגרום לעודף או חוסר באשלגן

ניתוח לב- איאטרוגנית

סוקסיניל-כולין- חומר שניתן בהרדמה וגורם לדה פולריזציה ויציאת אשלגן

ירידה בנפח הדם האפקטיבי- לא יוצא אשלגן בכליה

היפואלדוסטרוניזם-

RTA 4, ACEI, ARB, NSAID

תנגודת לאלדוסטרון בטובולים הדיסטליים-

cyclosporine

K-sparing diuretics

Gordon's disease

Front 40

קליניקה, אבחנה וטיפול בהיפרקלמיה

Back 40

חולשת שרירים

הפרעות קצב

אק"ג- נראה קליניקה רק ברמות אשלגן גבוהות- מעל 7

צרים וגבוהים T

QT קיצור

PR הארכת

בשלב מתקדם- הרחבת קומפלקסים

טיפול-

מצב חירום רפואי!

1. Calcium-gluconate

2. אינסולין + גלוקוז או ונטולין. אם חמצת- ביקרבונט

3. משתנים

4. Keyexalate- מלח נתרן שניתן פומית

בהגיעו למעיים משחרר נתרן וקושר אשלגן

5. דיאליזה

Front 41

TTKG

Back 41

ערך נורמלי- 8

גבוה-

הפרשת אשלגן גבוהה ולא רק שתן מרוכז

נמוך-

שתן מרוכז ולא הפרשה אמיתית של עודף אשלגן

TTKG < 5 + היפרקלמיה=

אדיסון

Front 42

טיפול ביל"ד

Back 42

מטרות הטיפול-

עד 140/90 בחולים רגילים

עד 120/80 בחולי סוכרת

מחולק לפי שלבים-

שלב 1- עד 140/90- שינוי אורך חיים למספר חודשים, אם לא עובד נתחיל טיפול תרופתי.

שלב 2- עד 160/100- שינוי אורך חיים למספר שבועות, אם לא עובד נתחיל טיפול תרופתי

שלב 3- עד 180/110, מחלה איסכמית, סוכרת- ישר נתחיל טיפול תרופתי.

תרופות-

משתנים

חסמי תעלות סידן

חסמי בטא

ACEI, ARB

באס"ל - חסמי תעלות סידן וחסמי בטא

אסתמטיים או חולים עם מחלת כלי דם פריפריים- אסור חסמי בטא

חולים בצקתיים- אסור חסמי תעלות סידן

Front 43

תסמונת אורמית

Back 43

אי ספיקת כליות סימפטומטית

GFR < 20-25

היפרקלמיה

נטייה לאתרוסקלרוזיס

בצקות- בפריפריה ובריאות

פריקרדיטיס

פלאוריטיס

אנמיה

Front 44

אינדיקציות לדיאליזה

Back 44

אס"כ סימפטומטית

עודף נוזלים שלא מגיב לטיפול תרופתי

היפרקלמיה עמידה

אנצפלופתיה בעקבות אורמיה

פריקרדיטיס

חמצת קשה

גרד בלתי נסבל

הקאה מרובה וירידה במשקל

היפרקלצמיה קשה וסימפטומטית

הרעלות

Front 45

השתלת כליה

Back 45

קונטרה אינדיקציות-

גידול ממאיר פעיל

מחלות מסכנות חיים פעילות

גיל וסיכוי של חזרת המחלה- קונטראינדיקציה יחסית

HIV, HCV, HBV - אינם קונטרה אינדיקציות!!

התאמה דרושה-

ABO

cross-match שלילי

HLA- עדיף

PRA- ככל שגבוה יותר- פחות טוב